כך לדוגמה תשלום זה נודע לכסות: ניקיון חדר מדרגות, חדרי אשפה, מחסנים, מקלט משותף וכו'. הוא נועד לתשלומים עבור שירותי גינון אם יש בסביבת הבניין גינות, הוא גם נועד לתשלום חשמל בחדר המדרגות, לתשלום עבור ביטוח הבניין, אם יש מעילת את התשלום מכסה אחזקת מעלית ותחזוקה שלה, ואם יש בעיות כמו נזילת מים, דליפה מהגג או בעיה אחרת – תשלום ועד בית אמור לכסות את ההוצאות לתיקון הנזק.
חובת תשלום ועד בית
במדינת ישראל מדובר על תשלום חובה (וכך גם במדינות רבות נוספות בעולם), הוא מעוגן בחוק המקרקעין סעיף 58 סעיף א' וקובע כי:
"בעל דירה חייב להשתתף בהוצאות הדרושות להחזקתו התקינה ולניהולו של הרכוש המשותף ולהבטחת השירותים המחוייבים על פי דין או המקובלים על פי הנוהג, לפי יחס שטח רצפת דירתו אל שטח הרצפה של כל הדירות שבבית המשותף, זולת אם נקבע בתקנון שיעור השתתפות אחר. לענין זה, "החזקה תקינה" – שמירה על מצבו של הרכוש המשותף כפי שהיה בעת גמר הבניה, לרבות שיפורים שבוצעו בו לאחר מכן בהסכמת בעלי הדירות."
כלומר: בעלי דירות חייבים לשלם ועד בית. במקרה שמדובר בדירה מושכרת אז חלה חובה על הדייר לשלם את ועד הבית.
גובה סכומי ועד הבית נקבע בדרך כלל על בסיס הערכת ההוצאות השוטפות חלקיי מספר הדיירים.
חישוב תשלומי הועד
באופן עקרוני על פי תקנון בית משותף עלות תשלומי הועד היא דיפרנציאלית ונקבעת לכל דייר על פי שטחה היחסי של כל דירה בבניין המשותף. כך שככל שהדירה גדולה יותר, כך משלם הדייר הגר בה יותר, ואם גודל הדירה קטן יותר – הדייר ישלם פחות. בדיקת השטח מתבצעת בעזרת נסח טאבו שבו מצויין שטחה של כל דירה ושטחה היחסי של כל דירה – שעל פיו ניתן לבצע את החישוב. כאשר אם דיירים רוצים לערער על החלטה, זו זכותם ועליהם לעשות זאת מול נציגי ועד הבית.
יחד עם זאת, חשוב להבין כי שיטת חישוב זו אינה בלעדית. דיירי בניינים רבים יכולים להחליט ואכן מחליטים על סכום אחיד לכלל הדירות ללא קשר לגודלן. קביעת תשלום אחיד לכלל הדירות, לא משנה מה גודלן, היא חוקית ולגיטימית ובלבד שהיא מוסכמת על כלל הדיירים.
מה עושים אם דייר מסרב לשלם את תשלומי ועד הבית?
אין זה נדיר כלל וכלל שדייר משתמט מתשלום דמי הועד. מאחר שיש חוק המחייב בתשלום, יש לפעול לגביית תשלום דמי הועד בשלבים הבאים:
- בשלב הראשון יש לפנות לדייר – תחילה יש לברר האם הדייר מודע לאיחור בתשלומים ולנסות להבין מדוע הוא טרם העביר את תשלום ועד הבית.
- בשלב השני יש להזהיר את הדייר בע"פ – אם הדייר ממשיך להשתמט יש להבהיר לו שעתידים להינקט נגדו הליכים משפטיים.
- בשלב השלישי יש להזהיר את הדייר בכתב – יש לשלוח מכתב התרעה הדורש העברת תשלום ומפרט את גובה החוב ומועד אחרון להעברת התשלום. מכתב זה ישמש אותנו בשלב מאוחר יותר כהוכחה בשלב ההליכים המשפטיים, לכן הוא חשוב.
- בשלב הרביעי יש להגיש תביעה – את התביעה יש להגיש למפקח על רישום המקרקעין.
- בשלב החמישי יש להגיע לדיון – בשלב זה יש להמתין לזימון ולהגיע לדיון משפטי הנערך בפני המפקח על רישום המקרקעין. בעת הדיון יש להציג את הטיעונים והראיות.
- בשלב השישי ינתן פסק דין – בשלב זה המפקח על רישום המקרקעין יתן את פסק הדין המחייב את הדייר לשלם את דמי הועד.
- בשלב השביעי פניה להוצאה לפעול – במידה והדייר ממשיך לטרפד את תשלומי ועד הבית, יש לפנות ללשכה להוצאה לפועל שהם יפעלו למימושו של פסק הדין של המפקח.
בדירות מושכרות תשלומי ועד בית מוטלים בדרך כלל כאמור על השוכרים, ואם אלו לא משלמים יש לפעול לגביית החוב מבעל הדירה, שאחראי ממילא על מימוש חוזה השכירות.
שימו לב, בהחלט ייתכן מצב שבו בעלי דירות יסרבו לתשלומים החורגים מהתשלומים השוטפים כמו למשל אבזור המקלט, זו זכותם ובדרך כלל לא ניתן לחייבם בתשלומים שאינם חיוניים.
רוצים למזער את הסיכוי להשכרת הדירה לדיירים סוררים שלא משלמים ועד בית? התחברו לשירות 'דאבל צ'ק' שלנו לבדיקת דיירים ב-WeCheck
